זיווד אלקטרוני
כיום מאוד רווחים המשפטים "תהיה מה שאתה" או "אל תהיה כמו הסביבה שלך, תוציא מעצמך וכמה שיותר" ועוד, הרצאות אודות מהות האדם? מהו האני שלך? מי אתה באמת? האם אתה מודע לכוחות העצמתים שיש בך? אתה בטוח שאתה מודע לכל היכולות שבך? האם אכן אתה מפתח באופן הנכון את כל הכישרונות שלך? ונותן להם ביטוי? וכך עוד ועוד הרצאות שמעוניינות להוציא אותך ואת מה שאתה לבחוץ? אבל כאן יש להקשות שאלה – שהרבה לא חשבו עליה – האם אכן זה דבר טוב? האם להוציא את כל הפנימיות שלי החוצה שכולם יכירו בה וידעו עליה זה אכן המצב האידיאלי? האם אין משהו טוב יותר ובעל ערך בדברים מוצפנים?
ואם נביט במציאות מסביבנו רק מעצים יותר ויותר את השאלה ושימו לב:
מעין עטיפה לשבבית אלקטרוניים עדינים, בתעשייה האלקטרונית עובדים רבות עם שיתוף פעולה, מפעל בארץ מייצר את השבבים הללו, ומפעל בחו"ל את השבבים האחרים, ובסופו של דבר הרי רוצים ליצור מזה רכיב אלקטרוני אחד, אך להוציא אותם מן המפעל זוהי סכנה די מוחשית, כיוון ששבבים אלו עדינים עד מאוד, וכל פעולה לא נכונה עלולה להזיק להם, ולפגום באיכות שלהם, על כן מניחים אותם במעטפות המכונות מעטפות זיווד, וזאת יש לדעת עטיפת זיווד אלקטרוני אינה מן הזולות שבחבורה, כי אם להפך – עטיפה כזו הינה מיוחדת, ומיוצרת במפעלים מיוחדים וכל זאת על מנת לשמר ולהגן עם אותם רכיבים אלקטרוניים עדינים.
נו – והאם נפשנו אינה דומה לאותם שבבים עדינים? הרי הנפש היא עדינה עד מאוד, עד כדי כך שכל דיבור, כל שמיעה כל ראיה משפיעה עליה הן לחיוב והן לשלילה. וכוחות הנפש על אחת כמה וכמה – נו אז מדוע מדברים ומעודדים אותנו כל העת להוציא את זה החוצה – האם אין בהוצאה זו משום סכנה נפשית ורוחנית כאחד?
זאת יש לדעת – גם את השבבים הזעירים אשר נמצאים בתוך חלקי הזיווד וגם אלו אשר עטופים במעטפות זיווד אלקטרוני – נוציא באיזה שהוא שלב – אבל השאלה העיקרית תהיה היכן? לא נוציא אותם בכל מקום רק במקום המיוחד לכך, ובמום אשר ההוצאה תהווה יתרון ולא תגרום נזק חלילה.
כך אנו – ברור שיש מקום להוצאת כוחות הנפש ותכונותיה בכל מקום אשר הם יהוו תועלת, הן לעצמנו והן לסביבה, אך באזורים בהם יש סכנה אף אם אינה מוחשית יתר על המידה הרי כאן יש לנקוט בזהירות ובדרכי מסתור.
